בסיום החקירה, התיק מועבר לתובע שיקרא את התיק ויבחן את הראיות, ולאחר מכן יחליט האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מהעילה המתאימה. בעבירה מסוג פשע, לחשוד תהיה הזכות לשימוע ועל כך יקבל הודעת יידוע (ס' 60א לחוק סדר הדין הפלילי).
אם במהלך השימוע, התובע לא ישתכנע שלא להגיש כתב אישום, יגיש אותו לבית המשפט המוסמך והדיון הראשון בתיק יהיה דיון הקראה.
דיון הקראה למעשה מהווה את פתיחת משפטו של הנאשם. במסגרת הדיון יוקרא כתב האישום לנאשם (כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור, בדרך כלל בית המשפט לא יקריא את כתב האישום ורק יוודא שהנאשם מכיר והבין אותו), בשלב זה הנאשם יגיב לכתב האישום ולרשותו עומדות מספר אפשרויות:
- הנאשם מודה בכתב האישום במלואו.
- הנאשם מודה בחלק מהאישומים וכופר ביתר.
- הנאשם רשאי להעלות טענות מקדמיות, לדוגמא – חוסר סמכות מקומית או עניינית, התיישנות ועוד (הטענות מפורטות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי).
- הנאשם יכול לבחור שלא להשיב לאישום כלל.
- ניתן לבקש דחייה של מועד ההקראה, על מנת ללמוד את התיק, להסדיר ייצוג על ידי עו"ד, לבחון טענות מקדמיות ועוד.
יש לציין, אם הנאשם מודה בכל האישומים, בית המשפט מרשיע אותו והשלב הבא הוא הטיעונים לעונש. אם הנאשם כופר בעובדות כולן או חלקן, בית המשפט יקבע מועד לקיום הוכחות, על מנת להביא ראיות ועדים, והכל על מנת לברר את חפותו או אשמתו של הנאשם.
